יסודות

 

במה מאמינים האדוונטיסטים

 

כתבי הקודש

אחד מעיקרי האמונה האדוונטיסטית הוא שכתבי הקודש הם דבר אלוהים, ויש להם מרות מלאה עלינו ועל חיינו. כתבי הקודש מגלים את רצון האלוהים ואת יסודות האמונה. האדוונטיסטים מאמינים שאלוהים פעל עלי אדמות בגבורת רוח הקודש בכל תקופת התנ”ך, וכשהגיעה השעה, הוא שלח את     ישוע כמשיח ישראל

גאולה

האדוונטיסטים מאמינים שבני האדם נבראו כדי לחיות לנצח. ואולם, חוסר הציות של אדם וחווה חולל שינוי בעולם מושלם זה, והפך אותו לעולם השרוי בחטא. בני האדם הם חוטאים מטבעם וזקוקים לישועה כדי לשוב למקומם בעולם החדש שיעניק להם המשיח

עלפי התורה, סליחת החטאים מושגת באמצעות הקרבת בעל חיים (ויקרא ה 13). הנביאים ייחסו את קורבן הזה לקורבן האחרון שהוא המשיח, כמתואר בספר ישיעהו: נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי; וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ, נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ. אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם; וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ, נָגוּעַ מֻכֵּה אלוהים וּמְעֻנֶּה. וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲו‍ֹנֹתֵינוּ; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא-לָנוּ. (ישיעהו נ”ג 3-5)

נאמר בתנ”ך שהמשיח ימשיך לחיות. להלן ההכרזה על תחיינו: יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים; וְחֵפֶץ יְהוָה, בְּיָדוֹ יִצְלָח (ישיעהו נ”ג 10). התלמוד מייחס פסוקים אלו מישיעהו נ”ג למשיח: “מה שם המשיח? רבנן אמרי: דבי רבי (לפי בית רבי), חיוורא שמו, שנאמר “אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם, ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוהים ומעונה” (מסכת סנהדרין דף צ”ח). כל אדם המקבל את תכנית הישועה של אלוהים יכול ליטול חלק בגאולה ולזכות בחיי עולם

השבת

האדוונטיסטים שומרי השבת  איתנים באמונתם בסמכות כתבי הקודש, ולפיכך מכבדים את המצוות שאלוהים העניק לעולם. הם מאמינים כי עשרת הדיברות תקפות היום, ממש כפי שהיו לפני אלפיים שנה לגבי עם ישראל. בדיבר הרביעי נאמר: “זכור את יום השבת לקדשו.”שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי –  שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ שמות כ:8-9)

האדוונטיסטים מאמינים כי אלוהים ברא את העולם בשישה ימים ונח ביום השביעי (בראשית ב:1-3). מסיבה זו הוא העניק בגן עדן את השבת לאנושות כולה, ולא רק לעם היהודי. השבת היא אזכור לבריאה, והיא עדיין רלוונטית בימינו, לכל אדם המאמין שהעולם נברא בידי אלוהים, ככתוב בבראשית

למרות שבמרבית הכנסיות בעולם נהוג לסגוד לאלוהים ביום ראשון, אין בכתבי הקודש כל ראיה לכך שאלוהים שינה את מצוות השבת או את מועד היום המיוחד הזה שהוא ייסד. לכן, האדוונטיסטים עורכים בשבת אסיפות הלל: בערב שבת נערכת קבלת שבת ובשבת בבוקר נערך טקס ההלל המרכזי

בגרסתו לעשרת הדיברות, מקשר ספר דברים את השבת עם החרות מעבדות: וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ–לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת (דברים ה:13-14)

לכן, אנו מאמינים שהשבת נועדה אף לשמש יום זיכרון לשחרורנו מן החטא בידי המשיח, אשר אמר: אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל עוֹשֵׂה חֵטְא עֶבֶד הוּא לַחֵטְא […] לָכֵן אִם הַבֵּן מְשַׁחְרֵר אֶתְכֶם, בֶּאֱמֶת בְּנֵי חוֹרִין תִּהְיוּ (יוחנן ח:34,36)

האמונה בשמירת השבת היא אחת מיסודות האמונה של האדוונטיסטים שומרי השבת. אנשים מכל אומות העולם, הלאומים, הגזעים והקבוצות האתניות מתכנסים בכל שבת בכל רחבי העולם, כדי לסגוד לאלוהי ישראל

  אורח חיים

האדוונטיסטים מאמינים שאלוהים הפקיד בידי בני האדם את גופם. לכן הם מקיימים את מצוות התורה בנוגע לשמירה על בריאות הגוף. הם שומרים על הרגלי אכילה ושתייה נכונים ועוסקים בפעילות גופנית ובשמירה על הרגלים אחרים התורמים לבריאות. הם תומכים בחוזקה במוסד הנישואין ובמשפחה, שנוסדו בידי אלוהים בגן עדן

ביאתו השנייה של המשיח

כאמור, האדוונטיסטים שומרי השבת מאמינים שישוע המשיח שוכן בשמים לימינו של האלוהים ומפגיע בעד עמו. האדוונטיסטים – כשמם כן הם – מאמינים בביאתו הקרובה של המשיח. הם מאמינים שהמשיח יבוא מן השמים בעוז, בהדר ובכבוד. הוא יבוא באופן גשמי וגלוי. בבואו, כל המאמינים שמתו במשך הדורות מראשית הבריאה יקומו לתחייה וייפגשו עימו בענני השמים

עם ביאתו השנייה של המשיח יזכו כל המאמינים בו לחיי נצח בירושלים החדשה (ישיעהו ס”ו:22), ואילו כל החוטאים שלא שבו בתשובה יידונו למוות נצחי. מובן שביאת המשיח תלווה בשמחה רבה, מפני שכל הרעות וכל הנשכחות ייעלמו כליל: רָאִיתִי שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, כִּי הַשָּׁמַיִם הָרִאשׁוֹנִים וְהָאָרֶץ הָרִאשׁוֹנָה עָבְרוּ וְהַיָּם אֵינֶנּוּ עוֹד. רָאִיתִי אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, מוּכָנָה כְּכַלָּה מְקֻשֶּׁטֶת לְבַעֲלָהּ. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַכִּסֵּא – אוֹמֵר: “הִנֵּה מִשְׁכַּן הָאֱלֹהִים עִם בְּנֵי אָדָם וְיִשְׁכֹּן עִמָּהֶם; הֵמָּה יִהְיוּ לוֹ לְעַם וְהוּא הָאֱלֹהִים יִהְיֶה עִמָּהֶם, וְיִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם וְהַמָּוֶת לֹא יִהְיֶה עוֹד; גַּם אֵבֶל וּזְעָקָה וּכְאֵב לֹא יִהְיוּ עוֹד, כִּי הָרִאשׁוֹנוֹת עָבְרוּ (התגלות כ”א:1-4) ”